מריבות. כעס בלי פרופורציה – מה מפעיל אותו?
למה אנשים לפעמים מתפרצים בכעס בלי פרופורציה?
למה אנחנו לפעמים ״מתפוצצים״ סביב קטנים?
תופעה שתמיד הפחידה אותי
וגם סיקרנה אותי,
זה שאנשים ״מתפוצצים״ בגלל משהו שנראה לא כזה חשוב.
אני בכוונה כותבת את זה לפני פסח.
זו תקופה שיש בה לא מעט מתחים
סביב ההכנות לחג, הנקיונות,
העיניינים המשפחתיים…
יש הרבה סיבות למסיבה, וגם סיבות למריבה…
מידי פעם קורה שמישהו מגיע לקצה,
ו״מתפוצץ״ פתאום בכעס לא פרופורציונלי.
לפעמים הדבר הקטן הזה
שהדליק כעס גדול
הוא לא דבר כל כך קטן,
אלא משהו שנוגע בזהות של האדם הכועס.
משהו שמשפיע על האופן שבו הוא רואה את עצמו.
לדוגמא – ניקיון הבית:
מנקים כדי שיהיה נקי.
האם אני מנקה רק כי צריך שיהיה נקי?
או שזה גם מרכיב בזהות שלי:
אני אשה שמתקתקת משימות!
אני אשה שמטפחת בית יפה!
אני לא עצלנית!
אני מכבדת את החג!
אני חרוצה כמו אמא שלי!
אני מנקה כדי לתת חיזוק לזהות שלי, ולא רק כדי שיהיה נקי.
ופתאום אם נראה שלא מספיקים לנקות כמו שצריך
נוצרת תחושה חזקה של דיכדוך וכישלון….
עוד דוגמא – מתכננים בילוי משפחתי.
מדברים על מקומות שונים, וכמה זה עולה.
ופתאום האיש נהיה עצבני וקצר רוח,
או שהוא כועס בלי פרופורציה.
ייתכן שהאשה חושבת שמדברים על יעד לבילוי
אבל האיש פתאום מרגיש שהוא עומד למבחן
מהדהדות אצלו שאלות –
האם אתה מפרנס את המשפחה ״כמו שצריך״?
האם הצלחת לדאוג לביטחון כלכלי?
האם מעריכים את המאמצים שלך?
האם גידלת ילדים שנהנים להיות בטבע?
לפעמים מה שגורם להתפרצות של כעס
זה בדיוק זה.
קרה משהו קטן, אבל זה משהו שקשור בזהות,
אז זה נהיה מאוד רגיש.
ואז נוצרת מריבה שהיא דו-שיח של חרשים.
אחד מדבר על הנושא (ניקיון, חופשה וכו׳)
והשני כבר מזמן לא שם…
אז מה עושים עם המריבות האלה?
קודם כל, צריך לדעת שמריבות זה לא נורא.
אני חושבת שזוגיות טובה
יכולה להכיל גם מידה מסויימת של מריבות, צעקות, ודמעות…
אני יכולה להעיד על עצמי,
שהזוגיות שלנו התקדמה מאוד בשנים שאנחנו יחד.
והרבה מההתקדמות הייתה על ידי מריבות.
איך עושים את זה?
איך הופכים את המריבות למקור לצמיחה אישית וזוגית?
ואיך זה קשור למיניות (רמז: מאוד קשור, שני אנשים עם צרכים שונים שצריכים לפעול בהרמוניה)
יש הרבה מה לומר על זה,
על כך בפוסטים הבאים…
וגם כמובן בקורס על תשוקה בנישואין
ולמי שרוצה – משימה להעשרה.
תחשבי על נושא אחד שהוא רגיש אצלך.
שמעורר אצלך תגובה רגשית חריפה או ״לא-פרופורציונלית״
נסי לחשוב:
מה המרכיב של הזהות שמסתתר פה?
נסי לחשוב בצורה כזו:
אני רואה את עצמי כאשה ש_______
ולכן מאוד חשוב לי ש _______
ומפריע לי מאוד ש _________
למשל:
אני רואה את עצמי כאשה ששמה את חינוך הילדים במקום הראשון. חשוב לי לדעת שהילדים שלי חשופים לתכנים איכותיים, ולא לזבל. מפריע לי מאוד שבעלי מראה לילדים זבל ביוטיוב. כשאני רואה את הילדים צופים בזבל הזה אני מרגישה שאני נכשלת בתפקידי כמחנכת את הילדים וזה הדבר הכי חשוב לי בעולם.